מאת עו"ד ענבר קידר-ברוך
"אני לא מסוגל לחזור ליחידה שלי יותר", אמר לי יוסי (שם בדוי) בדמעות, בפגישת הייעוץ שקיימנו במשרדי. "המעשים שעשו לי החיילים הוותיקים בגדוד לא עוזבים אותי. אבל אני גם מפחד להתלונן. מה יאמרו עלי ? אולי באמת עלי לבלוע את העלבון והקשיים ולקוות שהם יניחו לי…אולי זה יקרה כשיגיעו חיילים צעירים יותר לגדוד".
יוסי הוא לא החייל היחיד שסובל מהתעמרות של חיילים וותיקים בעמיתיהם הצעירים יותר. מודבר בתופעה נרחבת בצה"ל.
מהם, אם כן, אותם אירועים של טקסי חניכה, או בעגה הצבאית 'זובור', בעקבות תופעה המכונה בצה"ל 'משטר הוותיקים' ?
האם נעשה די בצבא כדי להילחם בתופעה הזו בניסיון למגר אותה ?
טקס החניכה "זובור"
ה"זובור" הוא למעשה טקס משפיל שנועד בעיקרו לייצב את מעמדם העליון של החיילים הבוגרים יותר, לעיתים בוגרים רק בשנה/שנתיים, מאלו שאך זה התגייסו ונחשבים לחיילים 'צעירים'. תופעה זו מכונה גם "משטר הוותיקים".
מסורת טקסי ה"זובור" בצה"ל קיימת בחלק מהיחידות, בעיקר ביחידות הלוחמות. הטקס מתקיים בדרך כלל עם הצטרפות חייל חדש ליחידה, בעת עלייה בדרגה, בסיום מסלול הכשרה, ובאופן כללי, כדי כדי לציין קידום אישי לחייל. ביחידות מסוימות מתנהל מעין 'זובור' מתמשך לחיילים חדשים, שעיקרו אחריות וטיפול קבוע במטלות מנהלתיות או מקצועיות שאינן כלל מבצעיות. הטקס כולל לעיתים מעשי אלימות קשים, השפלה מילולית ואיסור על שימוש במילים מסוימות המותרות לשימוש רק ע"י חיילים וותיקים. כך למשל, באירוע שפורסם במרץ 2012, שבעה לוחמים ותיקים מחטיבת גבעתי הנהיגו שורת "חוקים" כלפי חבריהם הצעירים, וכל עבירה על ה"חוק" גררה ענישה אלימה אשר כללה מלקות ברצועות גומי ובמוטות עץ וענידת דרגות לגוף החיילים הצעירים באמצעות אקדח סיכות לאחר "משפט דמה".
לאורך השנים, ניסה הצבא להילחם בתופעה הפסולה הזו בכל דרך, ודומה כי האירועים הקשים הללו פחתו או לפחות נעלמו מהעין. אם בעבר חשבו בצבא שהדרך האולטימטיבית להפוך נער או טירון טרי לגבר ולוחם אמיץ היא קשיחות, וננקטה גישה סלחנית כלפי הוותיקים שהשפילו את הצעירים, הרי שהתפיסה הזו הלכה והתערערה לאורך השנים – ומעשי התעללות – נאסרו.
בשנת 2009, פורסמה מסכת התעללות קשה בגדוד שריון, במסגרתה חיילים הוכו עד זוב דם, חויבו להיכנס לאמבטיה של גריז-טנקים והמפקדים אף סדקו את עצמותיהם. בעקבות חשיפת הפרשה הדיח אלוף פיקוד הצפון את מפקד הפלוגה, הורה על פירוקה ונרשמו הערות פיקודיות חמורות בתיקים האישיים של מפקדי הגדוד החדש וקודמו.
אך האם די בצעדים אלו ? האם קיימת הרתעה בצה"ל ? ויתרה מכך, מה על אותם חיילים שנפלו קורבן למעשים הקשים הללו ולעיתים נושאים עימם, לאורך שנים רבות, את השלכות אותם אירועים שחוו במהלך שירותם הצבאי? כיצד אלו שאינם מיוצגים זוכים להגנה על זכויותיהם כקורבנות עבירה ? מי מסייע להם להשתקם? השאלות הללו נותרות ללא מענה, ולא ניתן להן המשקל הראוי גם כאשר המערכת הצבאית באה חשבון עם החיילים הפוגעים.
לאחרונה, דווח על פרשה חמורה בחיל האוויר בעקבותיה עשרה אנשי קבע, ביניהם קצין בכיר בדרגת רב סרן, יועמדו לדין לאחר שהתעלמו ממעשי אלימות בצבא כלפי חיילים חדשים כחלק מטקסי חניכה. חלקם אף העידו כי ‘בעבר נטלו בעצמם חלק במעשים אלו. אחד החיילים שהושפלו ע"י המפקדים סיפר בחקירתו: "חבטו בי בלי רחמים, צעקתי, בכיתי ודיממתי".
במסגרת חקירת מצ"ח, עלתה תמונה מדאיגה לפיה מדובר בקשר של שתיקה רב שנים, אשר למרות שהתגלה אחת לתקופה, טופל לכאורה, אך חזר על עצמו. ולמרות חומרת הדברים, הוחלט אך על העמדתם לדין משמעתי של המפקדים והחיילים הללו, במקום להעמידם לדין פלילי בבית הדין הצבאי, בשל תוצאותיה המינוריות של האלימות שננקטה כפי שנטען, אשר לא גרמה לפציעות משמעותיות. חרף הפסול שבמעשיהם, נאמר כי אין הצדקה לנקוט בהליכים פליליים.
האם, אם כן, אבן הבוחן הינה תוצאות המעשים? האם זוהי הדרך להילחם בתופעה פסולה זו שלא נעלמה למרבה הצער מהמציאות הצבאית? והיכן ההתייחסות לפגיעה הרגשית/נפשית שעברו.
כל עוד קיים יחס סלחני כלפי העוברים על עבירות אלו והאירועים הנפסדים הנ"ל אינם מטופלים כראוי במישור הפלילי, תוך הטלת ענישה מרתיעה על האחראים, רישום פלילי ארוך שנים ומתן משקל ראוי להשלכות המעשים על החיילים שנפלו קורבן להן, דומה כי לא יעלה בידי צה"ל, למרבה הצער, למגר תופעות פסולות אלה ולהעבירן מהעולם.
ובאשר ליוסי אשר עם סיפורו פתחנו, הוא אזר אומץ והתלונן במצ"ח (משטרה צבאית חוקרת) אודות האירועים הקשים שחווה. לא נותר אלא לקוות כי החיילים האחראים אכן יטופלו במלא חומרת הדין לצורך הרתעת הרבים ומיגור תופעה נפסדת זו, וגם על מנת שיוסי ושכמותו, לא ייאלצו להדחיק האירועים הקשים וימשיכו בשגרת חיי הצבא ובחייהם בכלל, עם תחושה של ניצחון אישי וגם עם תחושה שבעצם הגשת התלונה, הם תרמו להעלאת המודעות בקרב מפקדים ובציבור לתופעה נפסדת זו, המכונה כאמור "משטר הוותיקים".
עו"ד ענבר קידר-ברוך, שותפה מייסדת במשרד פוגץ' קידר-ברוך המתמחה בייצוג נפגעי עבירה. שירתה בפרקליטות הצבאית, בין היתר כפרקליטת חיל הים ופיקוד העורף, ומשמשת במסגרת שירות מילואים כסניגורית צבאית וכיועצת משפטית במרכז הצה"לי מהו"ת, המעניק סיוע לחיילים נפגעי עבירות אלימות במשפחה ועבירות מין.
