הסדר טיעון במשפט הפלילי

מרבית התיקים הפליליים בישראל, כמו גם במקומות אחרים בעולם, מסתיימים כיום בהסדרי טיעון. הסדרים אלה הם הסכמים הנערכים בין התביעה (פרקליטות או תביעות משטרה) לבין הנאשם, ומשמעותם הודאה של הנאשם וסיום התיק. להסדר טיעון ניתן להגיע בכל שלב של ההליך הפלילי, גם אם הוא נמצא לפני סיום. התמורה אשר מקבל הנאשם עשויה להיות בתיקון עובדות המקרה ומחיקת עובדות מסוימות או שינוי בהן, תיקון סעיפי האישום בהם יורשע לסעיפים קלים יותר, מחיקת סעיפי אישום (לרבות מחיקת מתלוננים מתיקים מרובי מתלוננים), או הסכמה לעניין העונש. הסכמה לעניין העונש עשויה להיות קביעה מוסכמת של העונש שיתבקש מבית המשפט, או קביעת טווח ענישה, כלומר: עונש שיתבקש בין שתי נקודות קצה (לדוגמא: בתיק חטיפה תבקש הפרקליטות טווח ענישה של בין 12 ל-15 שנים, הסניגור יטען לטווח הנמוך, והשופט יחליט בתוך טווח זה).

משהוצג הסדר טיעון בבית המשפט, יקבל בית המשפט על פי רוב את ההסדר, כיוון שעל פי החלטת בית המשפט העליון (בע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל), ניתן לחרוג מהסדר טיעון רק בהתקיים נסיבות ספציפיות חריגות. כלומר: על הסדרי טיעון לא קיימת ביקורת שיפוטית של ממש.

מהו מעמדם של נפגעי העבירה לעניין הסדר טיעון?

בישראל זכותם של נפגעי עבירה להביע עמדה לעניין הסדר טיעון מצומצמת למדי. חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001 קובע כי רק לנפגעי עבירות מין ואלימות חמורה, המוגדרות בחוק (לדוגמא: רצח, אונס, מעשי סדום, התעללות בקטינים או בחסרי ישע ועוד), קיימת זכות לקבל מידע על הסדר טיעון במשפט הפלילי, גם לפני גיבושו וגם משהתגבש, וזכות להבעת עמדה בפני הפרקליטות. לפי לשון החוק, המידע יימסר לנפגע אשר ביקש זאת, כלומר: על הנפגע להיות ערני ולבקש מראש לקבל כל מידע רלוונטי.

זכותם של חלק מנפגעי עבירות המין והאלימות החמורה, אך לא כולם, כוללת גם את הזכות למעין "עיון מחדש" בידי פרקליט בכיר. נפגעי עבירות מצומצמות אלה זכאים להבעת עמדה בעל פה או בכתב בתוך 14 ימים, כאשר ברירת המחדל הקבועה בתקנות היא הגשת עמדה בכתב למזכירות. בית המשפט העליון קבע כי ראוי כי תתקיים פגישה עם נפגע העבירה, או בני המשפחה במקרה עבירות המתה.
המשמעות היא שלנפגעי עבירות שאינן עבירות מין ואלימות חמורה, והן מרבית העבירות בישראל (כדוגמת עבירות רכוש, מרמה ועוד) לא קיימת זכות להבעת עמדה לעניין הסדר טיעון, גם אם נגרם להם נזק עצום.
גם לנפגעי עבירות מין ואלימות חמורה לא מקנה החוק זכות לדבר בפני בית המשפט המאשר את ההסדר, ובית המשפט צריך לברר רק באם קוימו זכויות אלה, כלומר: האם הנפגע קיבל מידע על ההסדר והאם הביע עמדתו.

למרות זאת, לעיתים נותנים בתי המשפט לנפגעים גם את זכות הדיבור באולם המשפט ומקשיבים לעמדתם, באשר לבית המשפט זכות טבועה לשמוע כל אדם שלפניו.

האם הסדרי טיעון פוגעים תמיד בנפגעי העבירה ומדוע נדרש ייצוג משפטי?

בציבור השתרשה דעה שהסדרי טיעון הם תופעה שלילית במשפט הפלילי, אולם אין זה תמיד נכון. הסדרי טיעון אינם בהכרח פוגעניים כלפי נפגעי העבירה. לעיתים, הסדר טיעון יחסוך לנפגע אשר אינו מסוגל לכך את חווית העדות בבית המשפט וחיים תחת הליכים משפטיים ממושכים. במקרים אחרים, הסדר טיעון במשפט הפלילי , בתיק בו קיימים קשיים בראיות, הוא בגדר מזעור נזקים במודע, כאשר קיים חשש שאם לא יהיה בתיק הסדר – התיק יסתיים בזיכוי הנאשם. במקרה זה, כאשר הקושי אמיתי, גם עורך דין המייצג את הנפגע ימליץ לו שלא להתנגד להסדר, אלא להביע את עמדתו לגבי פרטי ההסדר המוצע ולנסות לכלול בתנאים אלה את הדברים החשובים לו ביותר.

עם מתן הזכות לנפגעי עבירות מין ואלימות חמורה להביע עמדה לעניין הסדר טיעון, ניתן לנצל את המשא ומתן המתקיים בין התביעה לנאשם כדי להכניס לתמונה את רצונם של הנפגעים ואת האינטרסים שלהם. לכך חשוב ייצוג של עורך דין בעל ניסיון בהליכים אלה.

כך, למשל, ייצגנו נפגעת בתיק עבירות מין, בו ביקש הנאשם להודות בעבירות מעשים מגונים במקום בעבירת אונס בה הואשם. לאחר שהסברנו לנפגעת על הקשיים בראיות אשר גרמו לפרקליטות לשקול הצעה זו בחיוב, החליטה הנפגעת עצמה שהיא מעדיפה שהתיק יסתיים במהירות האפשרית, גם אם יורשע במעשים מגונים. הנפגעת גם ביקשה באמצעותנו שיורשע במעשים מסוימים, וכן ביקשה וקיבלה פיצויים בסכום גבוה, שיאפשר לה ללמוד. פיצויים אלה גם הופקדו מראש בקופת בית המשפט.

מה יכול לעשות נפגע שאינו מרוצה מהסדר טיעון?

לנפגע אשר הביע עמדתו בפני הפרקליטות, אולם עמדתו לא התקבלה והסדר טיעון נחתם בין התביעה לבין הנאשם, או לנפגע בעבירות בהן אין כלל זכות להביע עמדה לגבי הסדר טיעון (כמו עבירות מרמה, או עבירות תעבורה קלות מגרם מוות, או עבירות רכוש אחרות), קיימות מעט מאד אפשרויות פעולה כיום.
ראשית, כשיתקיים שלב טיעונים לעונש, לפני שייגזר דינו של הפוגע, יוכל עדיין הנפגע (בכל עבירה) לקיים את זכותו על פי סעיף 18 לחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001, ולהגיש לבית המשפט הצהרת נפגע, אשר תספר על הנזק שנגרם לו. בית המשפט יוכל לקחת בחשבון הצהרה זו כאשר יגזור את הדין. דבר זה חשוב, הואיל ובמרבית המקרים העונש בהסדר הטיעון אינו מוסכם מראש, ולכן יכול בית המשפט לקחת בחשבון את הנפגע, אם בפסיקת פיצויים, אם בקביעת עונש מאסר או כל עונש אחר.

דרך הפעולה המרכזית כנגד הסדר טיעון היא פניה לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ) כנגד רשויות התביעה. עם זאת, עד כה לא התקבל בג"ץ של נפגעי עבירה, כיוון שבית המשפט העליון אינו ממהר להתערב בשיקול דעתה של התביעה.
כמו כן, קיימת לנפגע האפשרות להגיש תביעה נזיקית אזרחית כנגד הפוגע, אולם, באם לא יבקש לתבוע על פי עובדות אחרות מאלה אשר הוסכמו בין התביעה לנאשם, לא יוכל להשתמש בכלי החשוב והמקל של תביעה נגררת, כלומר: שימוש בהרשעה הפלילית כדי לקדם תביעה נזיקית מהירה וקלה יותר.
לכן, חשובה מאד פעולת הנפגע כבר בשלב הראשון, כאשר התיק עדיין נמצא בידי רשויות התביעה וניתן להביע בפניהן את עמדתו המלאה, וחשוב ייצוגו בידי עורך דין מתמחה בתחום זה.

מהו 'גישור בפלילים' וכיצד משפיע על הסדר טיעון במשפט הפלילי?

הליך של גישור בפלילים מתקיים בין התביעה לסניגוריה, בפני שופט שאינו השופט אשר דן בתיק ומטרתו לבחון את הפערים בין עמדות הצדדים ולקרב ביניהם. כך, עשוי הגישור להוביל להסדר טיעון. הליך זה, ההופך לנפוץ גם בעבירות החמורות ביותר, אינו קבוע בחוק, אף שתוצאותיו עשויות להיות שוות ערך להסדר טיעון. יתר על כן, בית המשפט העליון קבע כי לנפגע אין זכות לנוכחות בהליך זה וכי די שהתביעה תיידע אותו.
לכן, מקום בו נערך הליך גישור בין התביעה לנאשם, יצטרך עורך הדין של הנפגע לעמוד על המשמר על מנת להביע את עמדת הנפגע כל עוד לא נחתמו הסכמות בין הצדדים.

מהו 'הסדר מותנה' ומה מקומו של הנפגע לגביו?

חוק סדר הדין הפלילי מאפשר לרשויות התביעה לסגור את התיק בעניינו של חשוד ללא הגשת כתב אישום, כלומר ביטול כתב אישום, אם יקיים תנאים שנקבעו בהסדר. בין תנאי הסף לסגירת תיק בהסדר מותנה: העדר עבר פלילי של החשוד בחמש השנים האחרונות והודאה של החשוד בביצוע המעשים. אם יפר בעתיד את תנאי ההסדר, יעמוד החשוד לדין. האפשרות חלה רק על עבירות שהעונש המרבי לגביהן הוא פחות משלוש שנות מאסר (לדוגמא: עבירת תקיפה סתם, הסגת גבול כדי לעבור עבירה, קבלת דבר בתחבולה ועוד).

זכויות נפגעי עבירה לגבי הסדרי טיעון יחולו גם על סגירת תיק בהסדר מותנה, בהתאם להוראות סעיפים 67א-67יב לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982. לנפגע אין זכות ערר על סגירת תיק בהסדר מותנה.

קיימת חשיבות רבה לערנות ולייצוג של הנפגע, על מנת לקיים את זכותו להבעת עמדה, שכן תנאי ההסדר עשויים להיטיב את מצבו של הנפגע. כך, ניתן לקבוע בהסדר פיצויים וניתן אף לקבוע שעל החשוד לבצע פעולות לתיקון הנזק שנגרם עקב העבירה או למניעת ביצוע עבירה (מכתב התנצלות והשבת חפץ לנפגע, התחייבות שלא להיכנס למקום או לא להיות בקשר עם אדם, התפטרות, פסילת רישיון נהיגה, הפקדת כלי ירי ועוד).

כעורכי דין המתמחים בתחום, נביא את אינטרס הלקוח שלנו לשולחן המו"מ על הסדר הטיעון על מנת שיילקח בחשבון בצורה המיטבית.