המרשם הפלילי הוא מאגר מידע המנוהל על ידי משטרת ישראל מכוח חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים. המרשם הפלילי כולל רישום של כל אדם שהורשע בפלילים, וכן רישום על כל ההליכים בעלי משמעות פלילית ביחס לכל אזרח במדינה. כלומר; במרשם הפלילי מופיע פירוט של כלל תיקי החקירה שנפתחו כנגד אזרח ע"י משטרת ישראל וע"י גופי חקירה אחרים במדינה, כדוגמת המשטרה הצבאית החוקרת ומס הכנסה.
לצד הרישום הפלילי, בתדפיס הפלילי של כל אדם מופיע גם רישום משטרתי, הכולל פירוט של תיקים שונים שהוגשו כנגד אותו אדם, כאשר אלה עדיין פתוחים, גם אם נסגרו בעילות שונות. הרישום המשטרתי הנ"ל פתוח לעיון של משטרת ישראל וגופים ביטחוניים בלבד.
רק גופים המופיעים בחוק המרשם הפלילי יכולים לעיין במרשם כשהדבר נוגע לעיסוקם, כגון: רשויות חקירה, רשויות תביעה, גופים ממשלתיים וציבוריים.
השלכות הרישום הפלילי
קיומו של רישום פלילי יכול להיות מכשול בדרכו של כל אזרח, ובפרט בדרכם של חיילים משוחררים. למשל, הוא עלול למנוע עיסוק במקצועות ועבודות שונות כמו: עורך דין, רופא, רוקח, ואפילו נהג תחבורה ציבורית, ואף למנוע קבלת רישיונות והיתרים מן הרשויות, כדוגמת רישיון לשאת נשק.
המידע המופיע בתדפיס הפלילי הוא חסוי והשגתו בדרך שאינה חוקית מהווה עבירה פלילית.
גופים שונים במדינה מקבלים החלטות לגבי האזרח על סמך עיון במרשם הפלילי, ודורשים שתוצג להם "תעודת יושר" שמונפקת על ידי משטרת ישראל, בקבלה לתפקידים שונים.
כל אדם רשאי לעיין ברישום הפלילי הנוגע לו עצמו בפנייה לכל תחנת משטרה. גופים שיכולים לקבל את תדפיס הרישום הפלילי על פי החוק, יקבלו אותו ישירות ממשטרת ישראל, לאחר שקיבלו את הסכמת האדם לגביו מתבקש המידע.
התיישנות הרשעות, מחיקה מהמרשם הפלילי והגשת בקשה לקיצור התקופות
התיישנות
תקופת התיישנות של הרשעה נגזרת ישירות מהעונש שהוטל על הנאשם ע"י בית המשפט, כפי שנקבע בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, ונספרת החל מיום פסק הדין.
כך, למשל, תקופת ההתיישנות של הרשעה בגין עבירה שנגזר בגינה עונש מאסר של עד שנה, היא תקופת המאסר שנגזרה ובנוסף לה – 7 שנים. תקופת ההתיישנות של עבירה בגינה נגזר עונש מאסר של עד 5 שנים, היא תקופת המאסר שנגזרה ובנוסף לה – 10 שנים, וכשמדובר בתקופת מאסר של למעלה מ- 5 שנים, אזי בנוסף לתקופת המאסר שנגזרה יתווספו עד 15 שנים.
עבירה שבעקבותיה החליט בית המשפט שלא להרשיע את הנאשם, מתיישנת מיד עם גזר הדין.
לאחר תקופת ההתיישנות, רק גופים מסוימים המוגדרים בחוק יוכלו לקבל מידע לגביה.
מחיקה
הרשעה שעברו 10 שנים מתום תקופת ההתיישנות שלה תיחשב כהרשעה שנמחקה. כלומר, רק מספר מצומצם מאוד של גופים המוגדרים בחוק (כגון משטרת ישראל וצה"ל) יוכלו לקבל מידע לגביה.
ישנן עבירות (כגון עבירות שעונשן מוות) שלא חלה עליהן התיישנות או מחיקה.
בקשה לקיצור תקופת התיישנות או מחיקה
כל אדם אשר קיים רישום פלילי על שמו בעקבות הליך משפטי שהתנהל נגדו, רשאי בתנאים מסוימים, לפנות לנשיא המדינה בבקשה לקצר את תקופת ההתיישנות או המחיקה של הרישום הפלילי של עבירות אלו. התנאי לפנייה לנשיא הוא כי ההליכים המשפטיים בתיק הסתיימו ומוצו, לרבות ערעורים, בקשות למשפט חוזר ובקשות לדיונים נוספים. בנוסף, על הפונה להראות נסיבות מיוחדות ויוצאות דופן המצדיקות קבלת הבקשה.
מרשם עברייני מין
בנוסף לרישום הפלילי הכללי, קיים בישראל גם מרשם של עבירות מין. מרשם עברייני המין מתנהל מכוח חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, תשס"ו-2006 וכלליו שונים, גם מבחינת איסוף ניהול המרשם וגם מבחינת הגופים הרשאים לעיין בו. שלא כמו בארצות הברית, למשל, מרשם עברייני המין אינו פתוח לציבור הרחב וההגנה על חסיונם רחבה מאד.
מכוח חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, תשס"א-2001, על כל מעסיק רלוונטי (בתי ספר, שירותי הסעות, מועדונים ועוד) לוודא שאדם המועמד לעבודה או המועסק במקום, בשכר או בהתנדבות, אינו כלול במרשם עברייני המין. אי ציות לחוק זה משמעותו עבירה עבור המעסיק והמועסק כאחד.
רישום פלילי בצבא
הרשעת חיילים בעבירות שביצעו לפני גיוסם
במטרה לאפשר לחיילים בעלי רישום פלילי לפני גיוסם ושביצעו שירות צבאי תקין לצאת לאזרחות עם "דף חלק", הם רשאים להגיש בקשת חנינה לקיצור תקופת ההתיישנות או המחיקה או של הרישום הפלילי הנ"ל. אם הבקשה עומדת בתנאים שנקבעו כפי שיפורט בהמשך, היא תועבר לדיון בפני וועדת קצין חינוך ראשי. וועדה זו תעביר המלצתה למחלקת החנינות במשרד המשפטים, אשר תגבש המלצתה בנושא לנשיא המדינה.
לפי הוראות הצבא, חייל יכול להגיש בקשה לוועדת קצין חינוך ראשי, כאמור, אם מתקיימים לגביו מספר תנאים:
•יש לו רישום פלילי בעבירות שנעשו לפני הגיוס.
•הוא עתיד לסיים שירות חובה של 18 חודשים לפחות.
•הבקשה מוגשת בין שישה לשלושה חודשים לפני שחרורו מצה"ל (לכך יש חריגים שיאושרו על ידי הוועדה(.
•אין לחייל הרשעות צבאיות (בבית דין צבאי) או הרשעות אזרחיות (בבית משפט אזרחי) במהלך השירות הצבאי.
•אין לחייל תיקים פתוחים הממתינים לבירור משפטי (צבאי או אזרחי).
•החייל לא הורשע בדין משמעתי יותר מעשר פעמים ומתוכן, לא יותר משלוש פעמים בשנה האחרונה לשירותו הצבאי.
•סך כל ימי היעדרותו משירות שבגינם החייל הורשע בדין משמעתי לא עולה על 21 ימים במשך כל תקופת שירותו.
•החייל לא נדון ליותר מ-35 ימי מחבוש בתקופת השירות הצבאי ולא יותר מ-7 ימים בשנה השלישית של שירותו.
חיילים שהורשעו בבית דין צבאי במהלך שירותם
לפני מספר שנים תוקן חוק השיפוט הצבאי ונקבע הסדר חדש המאפשר לחיילים שביצעו עבירות פליליות לקבל רישום פלילי מופחת, במטרה לצמצם את ההשלכות המכבידות של הרישום הפלילי על עתידם.
לרישום הפלילי המופחת שתי משמעויות עיקריות – הגבלת הגופים שיוכלו לקבל מידע על ההרשעה וקיצור תקופת המחיקה של ההרשעה לחמש שנים, במקום תקופה מצטברת של 17 שנים (סך תקופות ההתיישנות והמחיקה).
רישום פלילי מופחת חל על עבירות מסוג עוון (שהעונש המירבי עליהן הוא עד שלוש שנות מאסר), אם העונש שהוטל על החייל הוא אחד מאלה:
1. עונש שאינו כולל מאסר בפועל;
2. עונש של עד חודשיים מאסר בפועל;
3. עונש של עד שלושה חודשי מאסר בפועל, אם נקבע שחלקם יבוצעו בכליאה ממשית וחלקם בדרך של עבודות צבאיות
באשר להרשעה בעבירת היעדר מן השירות המכונה בד"כ עבירת ה"נפקדות" או "עריקות" ראה דף מידע בנושא עריקות מן הצבא
עו"ד בעל ידע בתחום וניסיון משמעותי במערכת המשפט הצבאית, ככל שמדובר בבקשה לקיצור או מחיקת רישום פלילי צבאי של חייל, יפעל מול הגורמים השונים, לרבות לשכת נשיא המדינה, כדי להביא לתוצאה המיטבית עבור הלקוח המבקש קיצור או מחיקת הרישום הפלילי הקיים לחובתו.
