בעלי מקצועות רבים כפופים לדיני משמעת, במסגרת הגוף או המוסד עליו הם נמנים. ביחס לכל גוף או מוסד שכזה קיים הסדר משמעתי ייחודי לו, אשר קובע מה ייחשב כעבירת משמעת, באיזה אופן תערך הבדיקה בנושא, אופי והרכב הגוף שבפניו תובא העבירה לשיפוט משמעתי, מהם סדרי הדין ככל שנקבעו ומהי הענישה שניתן לגזור בגין עבירות אלו.
עבירה משמעתית שכיחה במוסדות שונים הינה עבירה של התנהגות שאינה הולמת.
דוגמאות למוסדות וארגונים, כאמור : מוסדות להשכלה גבוהה, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, לשכת עורכי הדין, עיריות.
הליכי דין משמעתי
לעיתים, משתייכים המטריד והמוטרד למקום עבודה או לימודים בו קיימים הליכים משמעתיים, דוגמת עובדי שירות המדינה, או סטודנטית ומרצה במוסד להשכלה גבוהה. במקרים אחרים, כפוף המטריד לדין משמעתי מכוח עיסוקו וניתן להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדין משמעתי ולהגיש תלונה משמעתית בשל כך. לדוגמא, כאשר מדובר ברופאים או עורכי דין .
הגשת תלונה בהליכים משמעתיים או ניהול בירור משמעתי אינם סותרים ניהול הליכים אזרחיים או פליליים אחרים. עם זאת, לעיתים תהיה מניעה לקיים הליך משמעתי כל עוד לא הוכרעה חקירה פלילית. במקרה זה יעלו שאלות הדורשות תשובה, דוגמת שאלת ההפרדה בין המתלוננת לנידון, כל עוד לא נידון עניינו.
הליכי החקירה המשמעתיים יהיו שונים מאלה בהליך הפלילי, שכן לא המשטרה היא שמנהלת את החקירות אלא גופים פנימיים. גם הוראות הדין המשמעתי תהיינה ספציפיות, לרבות סדרי הדין.
ככלל, הרשעה בהליך פלילי תוביל גם לפתיחת הליך משמעתי, במיוחד כאשר ההרשעה נוגעת לעבירה שבוצעה בקשר לעיסוקו של המורשע או כאשר יש עימה קלון.
לעתים, יפתח הליך משמעתי לאחר חקירת משטרה, כאשר הפרקליטות הגיעה למסקנה שאין מקום לנקוט בהליכים פליליים, וכי המסגרת הנכונה לבירור העניין הוא הליך משמעתי.
בכל מקרה, ההליך הפלילי אינו מונע קיומו של הליך משמעתי במקביל לו, כאמור. כך, הרשעה או זיכוי בהליך פלילי לא מונעים פניה של הארגון או המוסד לבירור התלונה גם באפיק המשמעתי.
אמצעי המשמעת שניתן לגזור בהליכי דין משמעתי מגוונים ומשתנים ממסגרת למסגרת. כך למשל, בהתייחס לעובדי מדינה, מוסמך בית הדין המשמעתי לגזור בין היתר עונש של פיטורים, פסילה למילוי תפקידים בשירות המדינה לצמיתות או לתקופה שתיקבע
הדין המשמעתי בצה"ל
הדין המשמעתי בצה"ל נועד להעניק סמכויות למפקדים על מנת לאכוף את המשמעת בצה"ל שלא באמצעים משפטיים ולא בכפוף לסדרי דין כגון עדים וראיות. למרות זאת כל תחום הדין המשמעתי כפוף לפיקוחה של הפרקליטות הצבאית והוא ניתן לביטול על ידה במקרים למשל של חריגה מסמכות.
על פי חוק השיפוט הצבאי, חייל עשוי להשפט בדין משמעתי על עבירות צבאיות שהעונש המרבי הקבוע לצידן אינו חמור משלוש שנות מאסר, וכן בין היתר, על עבירות למניעת הטרדה מינית, עבירות תעבורה מסויימות, ועבירות שונות על תקנות שירות בטחון לעניין חובות אנשי מילואים.
בפקודות הצבא הוטלו מגבלות שונות על סמכויות קציני השיפוט ולא כל קצין שיפוט רשאי לדון בכל תלונה. כך, בין היתר נאסר השיפוט בדין משמעתי בעבירה שנפתחה בגינה חקירת משטרה צבאית או שחובה לפי הפקודות לפתוח בגינה בחקירה. כן נאסר השיפוט בעבירות תנועה חמורות.
בעבירות מסוימות נקבעו מגבלות נוספות לגבי זהות קצין השיפוט – לדוגמא, בעבירות הטרדה מינית רשאי לשפוט קצין מדרגת אלוף משנה ומעלה שהוא משפטן או שעבר הכשרה מיוחדת לכך.
קציני שיפוט בצבא מוסמכים לגזור על חיילים עונשים שונים בהתאם לדרגתם, לסוג העבירה ולנסיבות ביצועה, כגון: התראה, ריתוק, נזיפה, נזיפה חמורה, קנס, מחבוש – מותנה או בפועל, הורדה בדרגה אחת, ובלבד שדרגת הנידון אינה עולה על דרגת סמל ראשון.
בתי המשפט קבעו אמנם שהדין משמעתי יתקיים בדומה למשפט הפלילי, אולם קיימים עדיין הבדלים בין השניים. מכאן הצורך בפניה לשירותי עורך דין דין משמעתי המתמחה בתחום זה.
ייצוג מוסדות, גופים וכך גם באשר לייצוג חיילים ע"י עורך דין המתמחה בדין משמעתי, יביא לייצוג מיטבי של עמדת הלקוח, במטרה להגיע לתוצאה הטובה ביותר מבחינתו.
לייעוץ עם עו"ד חייגו עכשיו 03-7953314
